פרופ׳ יצחק פריד, 6.1.2019
מנהל היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית
המרכז הרפואי תל אביב
בשם כל עמיתיה של פאני מבית החולים איכילוב, ובשם המעגל הקרוב של האנשים שעבדו אתה בעשרים השנים האחרונות, אני רוצה להביע את הכאב והצער הכבד שממלאים את ליבנו היום עם לכתה ללא שוב של ידידה ועמיתה יקרה. אני חושב שגם עכשיו, גם בתדהמה ובצער שאופפים אותנו, אנו כבר חשים געגוע עמוק לחברתה מאחר והייתה חלק כה חשוב בחיינו.
כשביקרתי אותה לפני מעט יותר משבועיים לאחר אשפוזה בביה"ח היא פטרה אותי בחיוך ואמרה – "נו, מה הטרדת את עצמך לבוא הנה?", ואני זכרתי כיצד עוד בפגישתנו הראשונה לפני מעל 20 שנה, בהקמת היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית ואפילפסיה (במטרה להביא לראשונה מזור כירורגי לחולי אפילפסיה קשים בישראל), כבר אז ראיתי את האור השליו שקרן ממנה, את השקט הפנימי, את החיוך המקסים ואת רמת המקצועיות ללא דופי שאפיינה את דרכה המקצועית אתנו.
במשך מעל 20 שנה היא ליוותה אותנו בכל ההחלטות החשובות לגורלם של חולים העומדים לפני ניתוח מכריע לשינוי חייהם. נכון לומר שהייתה חלוצת הנוירוכירורגיה של אפילפסיה בישראל, והביאה את הנוירופסיכולוגיה לשערי חדר הניתוח, באלפי שעות של בדיקות מדוקדקות שירדו לעומק הווייתם ותודעתם של החולים – כדי לקבוע בסופו של דבר את התאמתם לניתוח מוח - כזאת הייתה ד"ר פאני אנדלמן.
בהנהגתה הובא לישראל אחד המבדקים הקשים ביותר ברפואת המוח – מבדק ה WADA – שבו מורדמת מחצית המוח לתקופה קצרה כדי לאבחן את מרכזי השפה והזיכרון – נתון קריטי לניתוחים. גם כאן מקצועיותה השלווה והבוטחת, בקיאותה ומיומנותה הרגיעו לא רק את החולים אלא גם את הרופאים שהתנסו לעיתים בפעם הראשונה במבדק קשה זה.
בחדר הניתוח באחד המצבים המורכבים ביותר ברפואה – של ניתוחי מוח בערות לצורך מיפוי נוירופסיכולוגי של אזורי מח - גם כאן פגשו החולים הערים והחרדים בחיוך מרגיע, בפניה המאירות, והיא נסכה בהם ביטחון ושלווה גם בזמן שהביאה אותם לביצוע המטלות הקשות הדרושות לניתוח.
מעבר למקצועיות המופתית ולתרומתה החשובה ידענו שנפלה בחלקנו הזכות לעבוד במחיצתה של אישה אצילת נפש שיופיה החיצוני הוא רק צוהר ליופי פנימי עמוק.
בסביבה שלוה וירוקה זו אני נזכר היום במילותיה האלמותיות של המשוררת זלדה:
"כאשר אמות
לעבור למהות אחרת,
ייפרד הכרמל האי-נראה,
שהוא כולו שלי,
כולו תמצית האושר,
שמחטיו, אצטרובליו פרחיו וענניו
חקוקים בבשרי,
מן הכרמל הנראה
עם שדרת האורנים שיורדת אל הים"
אנו נפרדים היום מפאני הנראית שהלכה ללא שוב, אבל יופייה הפנימי ואצילות הנפש של אישה מיוחדת זו (של פאני הבלתי נראית), יישארו חקוקים בבשרנו עוד זמן רב.