*English below

fani_david.jpg

דוד אנדלמן, 6.1.2019, מנוחה נכונה – כפר סבא

 

הרבה אנשים כשבאים לנחם אבלים אומרים: "אין לי מילים להביע את עומק הצער והכאב." גם לי  נגמרו המילים להביע את מה שאני חש היום, שאני נפרד מפאני, שאיתה חלקתי את חיי במשך 43 שנים ולכן בחרתי להקריא שיר שנכתב לפני 130 שנה על ידי משורר רומני בשם אלכסנדרו ולאחוטה, שאני לא חושב שמוכר לרובכם. את השיר הוא כתב בעקבות פטירתה של אישתו הצעירה בטרם עת.

 

לשיר הזה יש משמעות מיוחדת עבורי. כשאבי נפטר בשיבה טובה לפני 10 שנים, אמי ביקשה שאני אקריא כמה שורות מהשיר בהלוויה של אבי. לא פיללתי שאגיע למצב שאקריא אותו לאחר 10 שנים בלבד גם על פאני, בת זוגי.


״שני אהובתי, שני בשלווה,
לא באתי להפריע לשנתך וגם לא לבכות - באתי לחשוב.
ראי, לא אצליח לסדר את מחשבותיי טוב יותר במקום אחר, ולהרהר בשקט עם עצמי.
לידך אני מרגיש חכם יותר ורואה את העולם בהיר וברור.
כמה צלול נראה העבר כעת בראשי.
יבשה האדמה שמכסה אותך, ואני לא מאמין שהלכת לעד.
לפעמים נדמה לי שאת פשוט רחוקה, ושואל את עצמי: מדוע את לא כותבת לי.
בגעגועיי אני מחפש אותך, ומדמיין שתבואי.
אוי, כמה שוממים העולם והחיים בלעדייך.
היית צעירה ויפה, ואיך המחלה הכריעה אותך!
בדמיוני אני רואה אותך, עם ידך הרזה מושטת ואומרת לי:
"מדוע אתה מסתכל עלי? התכערתי. אני יודעת"
ואז את מתחילה לבכות. אך רק הבכי נותר חי.
מתחת למצחך, עיניך הגדולות אך הכבויות העמיקו,
ועל שפתיך הסגולות הפציע חיוך.
שני אהובתי, שני בשלווה,
לא באתי להפריע לשנתך.״
אלכסנדרו ולאחוטה – 1890

*****

David Andelman, January 6, 2019, "Menucha Nechona" Cemetery

Many people would start their condolences by saying:     

“I have no words to express what I feel…”  

Well, I am also speechless today. I cannot find the words to express my feelings for Fani, who was my spouse for 43 years. This is why I have chosen to recite a few lines from a poem written 130 years ago by a Romanian writer called Alexandru Vlahuta. He wrote this poem after the death of his wife at a young age.

 

This poem has a special meaning to me. When my father died, 10 years ago, my mother asked me to translate and read it at the funeral. I never expected that barely 10 years after my father’s disappearance, I will read it again in similar circumstances.


Sleep my beloved one, sleep in peace

Extracted and translated from a poem by the Romanian poet

Alexandru Vlahuta, 1890

 

"Sleep my beloved one, sleep in peace,

I did not come to disturb your sleep or cry, I came to think.

Look, I will not be able to sort out my thoughts better elsewhere, and think quietly about myself.

Next to you, I feel smarter and see the world clear and bright.

How lucid the past seems now in my head.

The land that covers you is dry, and I cannot believe you have gone forever.

Sometimes it seems to me that you are just far away,

and I ask myself why you do not write to me.

I yearn for you, and imagine you will come.

Oh, how depressingly empty the world and life are without you.

 

You were young and beautiful, and how the disease overwhelmed you!

In my mind, I see you, with your thin hand stretched out and telling me:

"Why do you look at me? I became ugly, I know".

Then you begin to cry, but only the tears remained alive.

Beneath your forehead, your big but extinguished eyes deepened,

and a smile broke out on your purple lips.

 

Sleep my beloved one, sleep in peace,

I did not come to disturb your sleep."

With love,  her Family