גיא אנדלמן, 6.1.2019, מנוחה נכונה – כפר סבא

 

אמא,

בעומדי היום כאן, בשקט החד והכואב, אין מילים בפי לתאר את העצב שמציף אותי. נדמה שרק אתמול היית כאן, חמה, צוחקת, מחבקת ולפתע נדמה שהעולם כבר לא ישוב להיות כשהיה.

 

החיים כל כך נפלאים ומפתיעים אך טומנים בחובם הפתעות שבחלומות הכי פרועים שלי לא הייתי רוצה לחוות. מותך הוא אחד מהם. מוות מיותר, כואב, אחד כזה שגורם לך להרגיש כל אחת מפעימות הלב כסכין חדה. חייך השמחים והמלאים לימדו אותי דבר או שניים על חיי שלי עצמי. עם כל שלימדת אותי בזמן שעוד היית כאן, אני אקח את הזיכרונות הטובים ואזכור תמיד את החיוך, השמחה והאופטימיות שלך.

​

לסיום, אני רוצה להודות לך על הכל ולהבטיח שלעולם לא אשכח אותך ותמיד אוהב אותך ותהיי בלבי לנצח. 

*****

​

Guy Andelman, "Menucha Nechona" cemetery, 6 January, 2019

​

Mom,

​

As I stand here today, in sharp and painful silence, I cannot describe the sadness that floods me. It seems that only yesterday you were here, laughing, embracing, and suddenly it feels as if the world would no longer be the same.

 

Life is wonderful and full of surprises, but there are surprises that in my wildest dreams I would not think to experience. Your passage is one of them. Unnecessary, painful death, one that makes you feel each heartbeat as a sharp knife. Your joyful and fulfilling life taught me a few things about my own life. With all that you taught me while you were still here, I'll cherish the good memories and will always remember your smile, joy and optimism.

Finally, I would like to thank you for everything that you’ve done for me. I promise that I will never forget you and will always continue loving you. You’ll stay forever in my heart.